אוסטאו-ארתריאטיס, (Osteoarthritis – OA), היא מחלה ניוונית כרונית שמשפיעה על המבנים השונים שמרכיבים את הברך: הסחוס המפרקי; על העצם, שנמצאת מתחת לסחוס הפגוע; על הקפסולה המפרקית ועל הרקמה הסינוביאלית שעוטפת את המפרק. על פי מחקרים, זו אחת הסיבות המובילות לפרישה מוקדמת ויציאה טרם גיל הפרישה ממעגל העבודה.
הגורמים לתופעה רבים ומגוונים:
- מגדר: התופעה נפוצה יותר בקרב נשים. מחלת האוסטאוארתריטיס משפיעה על 9% מהגברים ו-18% מהנשים מעל גיל 65.
- נתונים אנטומיים-ביומכניים: מבנה המפרק יוצר עומס באזור מסוים במפרק הברך (לרוב, במדור הפנימי). זה הוא למעשה ביטוי של המומנט שמעמיס על מפרק הברך (Adduction Moment – במקרה אוסתאוארתריטיס במדור הפנימי בברך). כשהמומנט הזה חזק, הסכנה להתפתחות אוסתאוארתאיטיס בברך עולה.
Adduction Moment = הכח שחוזר מהקרקע ועובר בברך בעת נשיאת משקל * המנוף (Ground Reaction Force) (נקבע על ידי מבנה המפרק)
- גיל: כאמור, מדובר בפתולוגיה שקשורה לגיל המבוגר ומחמירה עם ההתבגרות.
- תורשה.
- פציעה או טראומה במפרק הברך עלולות לגרום להרס מהיר של הסחוס המפרקי ולסימפטומים דומים לאלו שמופיעים באוסטאוארתריטיס ניווני.
לאוסטאוארתריטיס של הברכיים כמה סימפטומים אופייניים:
כאב מפרקי, נוקשות מפרקית, ירידה בטווח התנועה של המפרק, חולשת השרירים שסביב הברך במיוחד הארבע ראשי (Quadriceps) וכן, ירידה בפרופריוספציה.
החלשות קבוצות השרירים שמייצבים ומניעים את הברך בעלת משמעות רבה, מכיוון שהיא משפיעה על ההחמרה בקושי בתפקוד היומיומי ההולכת וגוברת, ממילא, בקרב הסובלים מהתופעה.
הסימפטומים, בשלבים המתקדמים של המחלה, מגבילים מאד בתפקודים שגרתיים כמו קימה מישיבה (לדוגמא, ביציאה ממכונית), עלייה וירידה במדרגות וגם על הליכה ממושכת במיוחד על משטחים משתנים כמו עלייה או מדרון. בין היתר עשויה להופיע צליעה וקושי בנשיאת המשקל על הברך, בתחילה בצעדים הראשונים ובהמשך עם התקדמות המחלה הקושי בנשיאת המשקל עלול להביא לצליעה קבועה. בנוסף, ירידה בפרופריוספציה בשילוב עם חולשת השרירים מביאה לחוסר יציבות של מפרק הברך והרגל כולה עד כדי פגיעה בשיווי המשקל.
בזמן הנעת הברך ייתכן ויורגשו "קליקים", שנקראים קרפיטציות (crepitate). הקליקים מופיעים בשל הליקויים במשטח המפרקי, שהופכים אותו למחוספס.
אוסטאוארתריטיס בברך עשוי להשפיע הן על המפרק שבין הפיקה לעצם הירך (Patello Femoral Joint) והן על משטח הפנימי ו/או החיצוני של מפרק הברך שבין עצם הירך (Femur) לעצם השוק (Tibia). המשטח הפנימי שבין הירך לשוק הוא המיקום הנפוץ ביותר לתופעה.
ניתן לסווג את חומרת המחלה לפי הסולם המקובל Kellgren-Lawrence scale:
- 0 = אין OA
- 1 = ספק ל-OA
- OA = 2 מינימלי
- 3 = OA בדרגה בינונית
- 4 = OA בדרגה חמורה
חומרת המחלה נקבעת על ידי רופא אורתופד.
טיפול ומניעת החמרה
הטיפול במחלה מתמקד בהפחתת הכאבים, שיפור התפקוד ואיכות החיים.
הטיפולים השמרניים יהוו את הקו הראשון והם כוללים: טיפול תרופתי, הזרקות חומצה היאלורונית, שימוש בגלוקוזמין וכונדרואיטין-סולפט, פיזיותרפיה ותרגילים לחיזוק השרירים המייצבים של הברך, "חינוך" השרירים המייצבים את הברך לעבודת עצב-שריר נכונה (מכונה גם: למידה מוטורית), מדרסים בהתאמה אישית, נעליים וכן, תוכניות להפחתה במשקל.
שימוש באמצעים פרמקולוגיים להפחתת הכאבים יעשה בהנחיית רופא אורתופד תוך התחשבות במצב הרפואי של המטופל ובתרופות האחרות שנוטל בקביעות, אם ישנן.
דרגות חמורות של OA בשילוב עם תוצאה לא מספקת של הטיפול השמרני יכוונו לגישה הניתוחית כלומר, להחלפה חלקית או מלאה של משטחי מפרק הברך הפגועים. הפנייה לערוץ זה נעשית לאחר התייעצות עם רופא אורתופד מומחה לברכיים.
הרופא בנוסף לבחינת חומרת הניוון ומצב המשטחים המפרקיים של הברך, ישקלל את הסטטוס הבריאותי הכללי של המטופל: מצב לבבי, נשימתי ותחלואות רקע אחרות אם קיימות. הוא ייקח בחשבון את מצבו הקוגניטיבי של המטופל, את המערך התומך המשפחתי ואת רמת תפקודו היומיומי וכך, הוא יוכל להעריך את הסיכונים שכרוכים בניתוח ואת הפוטנציאל וצפי השיקום, שכן שמטרה היא להגיע לאחר השיקום לתוצאה שהיא טובה יותר מהמצב ההתחלתי.
** הכתוב הינו בגדר מידע לגולש. אין בו משום חוות דעת רפואית והוא אינו מחליף פניה והתייעצות עם רופא
